‫סינית אני מדברת אליך » שיאצו‬ http://www.michalmertens.com/blog ‫על אמהות, רפואה סינית, שיאצו, ועוד דברים בדרך...‬ Mon, 12 Jul 2010 08:44:49 +0000 http://wordpress.org/?v=2.9 he hourly 1 ‫מטופלים זה שמחה‬ http://www.michalmertens.com/blog/%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%94/ http://www.michalmertens.com/blog/%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%94/#comments Mon, 15 Feb 2010 16:40:42 +0000 ‫מיכל‬ http://www.michalmertens.com/blog/?p=508

הבה נודה על האמת: מאז שחזרתי מסין אני מתפקדת כסוג של רביכה. בשבוע הראשון עוד היה לי ג'ט לג להתגבר עליו, ומאז אני רק שופעת תירוצים. הפתיחה המחודשת של הקליניקה התנהלה בעצלתיים. להרים טלפונים? בבוקר אנשים עובדים, בערב כבר אין לי כח. לתכנן את האתר החדש? ממילא אף אחד לא בוחר מטפל באינטרנט (או שכן?). להדפיס כרטיסי ביקור? איך אני אבחר לאיזה בית דפוס ללכת? התירוץ החביב עלי (שטוב ממש לכל דבר) הוא שחורף עכשיו, וזה לא הזמן להתחלות חדשות. הכל עוד רדום ורוחש רק מתחת לפני השטח, באביב יהיה יותר קל לפרוץ החוצה וממש לעשות דברים. בסוף איכשהו הצלחתי לא להתבטל כ-ל הזמן והתקדמתי לאיטי.
ועכשיו מתחילים לבוא מטופלים וזה נורא כיף. זאת אומרת, ברור, הרי בשביל זה הגעתי למקצוע, לא? כן, אבל אחרי הפסקה של כמה חודשים כמעט שכחתי את ההרגשה. איך אני יוצאת מטיפול מלאת מרץ, ואופטימיות, ובטחון, ושמחה על המזל שנפל בחלקי לעסוק בתחום שאני כל כך אוהבת. לשבת עם הפרופסורים החכמים בסין זה מגניב, ומרתק, ומלמד המון, אבל אין שם את הלחלוחית של להיות באמת מטפל. שנים ישבתי והקשבתי וחשבתי. עכשיו אני רוצה לעבוד!
הפרויקטים הגדולים יצטרכו לחכות עוד כמה חודשים. בינתיים יש מאמרים לכתוב, וספרים לקרוא, שלא לדבר על יחסי ציבור. אבל רק תנו לי להראות לכם מה אני יודעת לעשות, ואני באמת אפרח :-)

]]> http://www.michalmertens.com/blog/%d7%9e%d7%98%d7%95%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%94/feed/ 1 ‫הקליניקה נפתחת מחדש‬ http://www.michalmertens.com/blog/%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9/ http://www.michalmertens.com/blog/%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9/#comments Tue, 26 Jan 2010 13:38:25 +0000 ‫מיכל‬ http://www.michalmertens.com/blog/?p=478

]]> http://www.michalmertens.com/blog/%d7%94%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a0%d7%a4%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9/feed/ 0 ‫מה למדתי השבוע‬ http://www.michalmertens.com/blog/%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2/ http://www.michalmertens.com/blog/%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2/#comments Sat, 05 Sep 2009 17:55:17 +0000 ‫מיכל‬ http://www.michalmertens.com/blog/?p=328

בסוף החודש מחכה לי מבחן מסכם של 4 שנות רפואה סינית. אליו לא ממש למדתי השבוע. ישבתי מול הספרים קצת, נזכרתי בכמה דברים ששכחתי ותוך דקות הם שוב פרחו מזכרוני. חיפשתי ומצאתי המון דברים אחרים לעשות, תירוצים לקום מהכיסא. באוגוסט ישבתי בחריצות על פורמולות וצמחי מרפא, סיכמתי בשקדנות, עמדתי בלוחות זמנים, עד שנהייתי חולה מזה. יום אחד התחלתי עם בחילה, פיתחתי חום, בערתי כל הלילה והתעוררתי בריאה לכאורה, אבל בלי יכולת ריכוז. לא מסוגלת לעכל יותר שום דבר. מה שאני יודעת זה סבבה, מה שלא הפנמתי על היום יצטרך לחכות עד שהטחול שלי יתאושש. כמו שלמדנו בשיאצו, צריך ריק כדי שמשהו יוכל להתרחש בו. וכדי שמשהו ייספג בזכרון הוא צריך לבוא לבד, בכמויות קטנות (ועדיף בתוך סיפור), אחרת הוא פשוט יישטף הלאה.

]]> http://www.michalmertens.com/blog/%d7%9e%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%93%d7%aa%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2/feed/ 0 ‫קצת טרחנות ניו-אייג'ית‬ http://www.michalmertens.com/blog/%d7%a7%d7%a6%d7%aa-%d7%98%d7%a8%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%92%d7%99%d7%aa/ http://www.michalmertens.com/blog/%d7%a7%d7%a6%d7%aa-%d7%98%d7%a8%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%92%d7%99%d7%aa/#comments Sat, 29 Aug 2009 18:48:48 +0000 ‫מיכל‬ http://www.michalmertens.com/blog/?p=323

חזרנו משבוע בשוויץ. הבטחתי לאביגיל לכתוב את רשמיה, אבל עד שהגעתי למחשב היא כבר הלכה לישון אז נחכה לפעם אחרת.
הסיבה שאני מאחרת לבלגג (כמו שהתחייבתי, לפחות פוסט אחד עד מוצאי שבת!) היא שהייתי צריכה להתכונן ליום עמוס של קליניקה מחר. מי שרואה אותי בפייסבוק יודע שבשבוע שעבר התחננתי למטופלים כדי שאוכל למלא את מכסת השעות שלי בקליניקה הלימודית. מילא שזה עבד מצוין ויש לי חברים טובים שהתנדבו או מצאו חברים שיבואו. מילא שדקה אחרי שמטופל אחד נאלץ לבטל התקשרה חמותו וביקשה לבוא במקומו, ואם אפשר גם עם בעלה. אבל פתאום גם מצלצלת מטופלת מלפני יותר משנה, בכלל בלי לדעת על מצוקתי הנוכחית, ושואלת אם יש מצב להגיע.
מישהו אמר תודעה יוצרת מציאות ולא קיבל? אני לא רוצה להשמע ניו-אייג'ית טרחנית, אבל בדרך כלל כשאני מעיזה לעשות צעד אמיתי לכוון שאני רוצה ללכת בו, תיכף מגיעה רוח גבית ועוזרת לדחוף אותי עוד קצת קדימה. זה קסם.
אני אשתמש בקסם הזה יותר, באמת, מבטיחה, אבל לא עכשיו. אני רוצה עוד קצת לעמוד במקום. לקחת אויר, להחזיק חזק במעקה, רגע לפני שאני עפה למסע חדש.

]]> http://www.michalmertens.com/blog/%d7%a7%d7%a6%d7%aa-%d7%98%d7%a8%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%99%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99%d7%92%d7%99%d7%aa/feed/ 0