אולי אני לא כל כך אוהבת קפה. בשבועיים האחרונים שתיתי המון קפה. ההגבלה הרגילה שלי, לשתות רק קפה הפוך של בתי קפה הפכה ללא אפקטיבית. כמעט כל יום ביקרתי בבית חולים מאיר, ובקניון של קומת הכניסה ארב לי בכל פעם הקפה. אמא שלי בעיצומה של דרמה רפואית סוערת בפנימית ד' ואני מנסה להסתתר מאחורי הפוך [...]

אני אוהבת קפה. אני אוהבת להחזיק כוס חמה וללגום ממנה לאט. אני אוהבת את המרירות העדינה שמוחקת כל מה שהיה לפניה, מאפסת את חוש הטעם. אני אוהבת את המרקם הסמיך של החלב (סויה) שהופך את הקפה לחגיגי יותר מתה. אני אוהבת לדמיין את הקפאין נספג לי לדם ואת הארומטיות פותחת לי מחדש את החושים. אבל [...]

לא ירחק היום ורון יאלץ לגזור את כרטיס האשראי שלי. הילדות התחילו ללכת לגן כל יום עד ארבע, ואת רוב שעותי הפנויות אני מבלה בשופינג. מעולם לא הייתי חובבת קניות ובשנים האחרונות חדוות השיטוט בקניונים נעלמה כמעט כליל מחיי. אולי זאת אופנת החזרה לאייטיז שעוררה בי טראומות ילדות נושנות, אולי כי לא למדתי להתאים פריטים [...]

משחתי לי לק אדום על הצפרניים. בזמן האחרון אני רואה המון ידיים נשיות מעוטרות בצפרניים בצבעים עזים ומבריקים, וגם אני רוצה. לפני כמה חודשים שלפתי את הלק השקוף ממעמקי המגירה וראיתי כי טוב. אחריו הגיע לק ורוד עדין שבקושי רואים אבל עדיין נותן גוון שונה ומנצנץ. ואז ורוד יין שעשה לי לוק של blood stagnation [...]

אתמול הייתי חולה. אבל ממש חולה. חולה שצריך להתקשר ולהודיע שאני לא אגיע לעבודה. הנה שלושה דברים שאמרה לי מנהלת המרפאה, ומה שהייתי צריכה לענות לה במקום להנהן בהבנה ולספוג הכל בשתיקה: "בזמן האחרון אנחנו כל הזמן צריכים לבטל טיפולים בגלל מטפלים שחולים". באמת? ומה אני אמורה לעשות עם המידע הזה? אולי בישיבת צוות האחרונה [...]

יש לי יומולדת היום. מה אני מאחלת לעצמי ממרום 34 שנותי? בריאות, איזון, אהבה, שקט פנימי, שקט תעשייתי מהשדים הרדומים והחצי רדומים והמשתוללים. לרפא פצעים, שלי ושל האנשים הקרובים לי ושל המטופלים שלי. להוריד עוד 3-5 ק"ג, להגיע לבטן שטוחה, לפתח שרירי דלתואיד עגולים ויפים וזרוע אחורית מוצקה. לא לאכול כמעט סוכר, לא לאכול אחרי 7 [...]

בשבועיים האחרונים מוקרן אצלנו עוץ לי גוץ לי כמעט ללא הפסקה. כמעט תמיד הגרסא של הקאמרי, ומדי פעם הפוגה עם גרסאת "ילדי החלומות". חוויה אינטנסיבית שכזו הביאה אותי לכמה תובנות עמוקות. החשובה ביניהן (וזו שלא קשורה באופן טרחני למעמד האשה) היא שכדי לנצח את השד צריך לדעת את השם שלו. כל עוד אתה לא מבין [...]

הרהור מס' 1: כתבתי בבלוג הזה לא מעט על לידה, ולידה טבעית, ואיך שאשה יודעת ללדת אם רק לא יפריעו לה, איך שזה טבוע לנו בגוף ואם רק נסמוך עליו הוא ינחה אותנו לעשות את הדבר הנכון. אני עדיין מאמינה בזה. מה שפתאום חשבתי הוא שאם אשה יודעת ללדת, למה אישה או איש לא יודעים [...]

השעה כמעט חמש בבוקר. ברבע לארבע התעוררתי. שתי הילדות ישנות, שום ציוץ, שום שיעול, שום מילמול "אמא" מתוך שינה. קמה, הולכת לשירותים. חוזרת לישון. לא נרדמת. שוכבת על צד ימין. שוכבת על הבטן. שוכבת על צד שמאל. שוכבת על הגב. מתכסה בשמיכה – ממבשרי הסתיו, זה ותחילתו של יובש בשפתיים. כבר שלושה חודשים לפחות שלא [...]

אביגיל התחילה לעשות סצינות. פתאום היא פורצת בצרחות נוראות כשאני צריכה לצאת לעבודה. בוכה בלי סיבה באמצע היום. רוצה ללכת? לא. רוצה להשאר? לא. רוצה לבכות? כן. בחיי, מתנהגת כמו תינוקת. והרי היא כבר הפכה להיות כזאת ילדה גדולה. חודשים מראש דיברנו על יומולדת שלוש המתקרב ובא, ועל הפרידה מהמוצץ בלילה. ובאמת תוך שני לילות [...]