דצמ' 21 2011
שופינג
לא ירחק היום ורון יאלץ לגזור את כרטיס האשראי שלי. הילדות התחילו ללכת לגן כל יום עד ארבע, ואת רוב שעותי הפנויות אני מבלה בשופינג.
מעולם לא הייתי חובבת קניות ובשנים האחרונות חדוות השיטוט בקניונים נעלמה כמעט כליל מחיי. אולי זאת אופנת החזרה לאייטיז שעוררה בי טראומות ילדות נושנות, אולי כי לא למדתי להתאים פריטים שאינם ג'ינס וטי-שירט (אקססוריז קצת מלחיצים אותי עד היום), או שסתם לא הייתי מספיק רזה להכנס לבגדים מגניבים. בעצם, חלק גדול מהשנים האלה ביליתי בהריונות והנקה שמכתיבים שיקולים משביתי שמחה כמו "האם המכנסיים האלה יהיו שימושיים גם בלי בטן" (לא) או "האם אפשר גם להניק עם החולצה הזאת לעזאזל" (כן, אבל בכל מקרה תזעזעי את כל יושבי בית הקפה כשתשלפי ציץ, כולל זוג החברים נטולי הילדים שמולך. סליחה, בהזדמנות זו). שלא לדבר על הבעייתיות בלזחול אחרי זאטוטות בגינה עם שמלה והפחד ללכלך כל דבר בשאריות אוכל מרוסק ובוץ. בקיצור, שופינג הפך להיות דבר כבד ומייגע, ומאז שאין לי משכורת היי-טק משלי להשתולל עליה גם קצת אפוף אשמה.
לא עוד. נגמרו התירוצים. אני רוצה להיות יפה, ולא אכפת לי שנגה עלולה למרוח לי טחינה על הג'ינס החדש המהמם. לראשונה בחיי הגעתי לפאקינג-מידה-38 ואני רוצה בגדים שיראו את זה. זה התחיל באוסף נהדר של שמלות קייץ, המשיך בסדרת חצאיות שלא נגמרת, מגפיים הורסים כדי ללכת עם החצאיות בחורף, שני ג'ינסים צמודים במיוחד כי כל מה שיש לי בבית גדול עלי, חולצות מכופתרות שרון אוהב, מכנסונים שעוד לא העזתי ללבוש… ועכשיו אני בהפוגה קלה רק לצרכי התארגנות מחודשת בארון והתאמת תלבושות ממה שיש. לפעמים לוקח לי חצי שעה להתלבש עד שאני מגלה מה מתאים למה. לפעמים אני מתלבשת שלוש פעמים ביום רק כדי לנצל את ההזדמנות לצאת מהבית עם משהו חדש. יש לי המון צעצועים לשחק בהם פתאום.
אז אני קונה בלי הכרה. קונה בגדים, קונה דברים לבית. שטיחי אמבטיה, מצעים, מגבות. אולי להחליף את הריפוד של הספה? אולי להחליף את כל הספה? צוללת לארונות המטבח ומשליכה ווקים, קערות, ספלים. מחפשת איפה אפשר עוד לחדש, איזה רהיטים אפשר להזיז, איזה עולמות אפשר להפוך. משתדלת כל הזמן לזורק דברים שאין להם שימוש, לפנות עוד ועוד מקום.
יש לי זמן פנוי שאני אמורה לנצל לדברים רציניים ופרודוקטיביים כמו קידום הקריירה, אבל אני מלאה אי שקט ומשתמשת ברעב שבוער בי לצורך ציד פריטים בקניון. קרבן של תרבות הצריכה? בטח. דרך לפרוק אנרגיות חדשות שמתעוררות אצלי ואני לא יודעת מה לעשות בהן? בהחלט. פחות בעייתי מדברים אחרים שעשיתי בזמן האחרון? ללא ספק. אני מבטאת את עצמי בשופינג, ואולי הגיע הזמן לרחם על חשבון הבנק ולעשות עם זה משהו אחר. שלושה פוסטים ביומיים זה לא רע. המשימה הבאה – לצאת לרקוד!
מיכלי זה נשמע ממש כמו חופשת לידה ארוכה בקניון ! וכל כך נכון – כל הסיפור הזה אם החולצה תתאים להנקה או לא . ואיך פעם לא הייתי מעלה על עצמי שאני גם אהיה מהחושפות שד בקניון . ותודה שעדכנת אותי גם מה צופה לי העתיד. בקיצור מיכלי בואי נפגש כדי שתמשיכי ללוות אותי … ואגב אנחנו מתים על המנשא!! וגם על הפוסטים שלך . נשיקות