מרץ 27 2009
"ואם יהיה גופי עשוי מאורז מלא, האם תצמח ממנו נפש יותר זכה?"
זה ציטוט משיר של אגי משעול שקיבלתי במייל היום בבוקר (תודה, ישי), והתשובה הקצרה היא כן.
התשובה הארוכה היא כן, כי גוף ונפש הם אחד. המילה הסינית לנפש היא Jing Shen. ג'ינג הוא התמצית הדחוסה ביותר בגוף, ה-Shen היא האספקט הכי רוחני בנפש. בפילוסופיה סינית אין הפרדה בין גוף ונפש, חומר ורוח. הכל הוא תדרים שונים של צ'י. בסך הכל הגוף והנפש עשויים מאותם חומרים. לא לשוא נזירים אוכלים אוכל מאוד פשוט (לרוב צמחוני) כי מה שמכביד על הגוף יעכב גם התעלות רוחנית. לא סתם יש כתות הודיות שאוסרות על אכילת שום ובצל כי הם מעוררים מדי ויפגעו בטוהר הנפש.
אז כן, אם הגוף יהיה יותר בריא ונקי, גם הנפש תזדכך. אולי רק קצת, אולי לא מספיק כדי לשים לב כי היא כל כך הרבה ג'יפה הצטברה כבר במערכת, אבל כן. אני לא אתחיל להעביר כאן קורס משולב של פסיכופתולוגיה ותזונה ברפואה סינית, אבל כל חברי בתחום יכולים לחבר אחד ועוד אחד ולענות "כן". גם לבעיות נפשיות יש אבחנה סינית, ולכל סינדרום יש גם טיפול תזונתי. אפשר אפילו אפילו להשתמש בצמחי מרפא, אם להתיחס לשורה בסוף השיר שמדברת על הפלגה על פני תה צמחים. ולא רק זה, אלא שלפי פול פיצ'פורד (שהוא איש חכם ומנוסה ממני, והוזכר כבר בבלוג הזה), אנשים שעוברים לתזונה צמחונית ובריאה חווים לפעמים לא רק שיפור בבריאותם הפיסית, אלא גם שינוי רוחני. אולי מינורי, בטח שאחרי זמן ממושך, אבל שינוי.
אז כן, אגי, אם גופך יהי עשוי מיותר אורז מלא ופחות בשר וג'אנק תעשייתי נפשך תהיה זכה יותר. ולצחוק על המקרוביוט זה לא להבין לא מה זה גוף ולא מה זה נפש, שזה מה שמשוררים מתיימרים להבין בו. ואם אני נשמעת כועסת זה גם כי קמתי במצברוח קרבי, והסובלנות שיש לי לאנשים טיפשים השבוע מעטה מאי פעם. כי אני חושבת שאם כבוד המשוררת היתה באמת שואלת את עצמה את השאלה שבשיר היא היתה יכולה למצוא תשובה. אבל אולי היא כבולה מדי בתפיסה המערבית שהקשר בין גוף ונפש הוא מקרי בהחלט, שהאדם הוא מחוץ לטבע. אולי היא קשורה מדי לסחלה שבנפשה, אולי בלי נחיל הפטפוטים היא לא יכולה לכתוב שירה, אולי היא פוחדת להפליג על תה צמחים למקום חדש, אולי היא בכלל לא רוצה להיות יותר פתירה. תירוצים תמיד יש. שזה בסדר, אבל שלא תצחק עלי כשאני אומרת שכל זה אפשרי.
אולי זו דרכה האמביוולנטית לזעוק לעזרה ואני צריכה לחוש יותר חמלה כשאני קוראת כזה שיר, אבל לא בא לי היום.
למרות העצבים, יצא פוסט מדהים. וכמו שאומרים בתחילתו של ספר בישול מרוקאי "קודם כל, תירגעי"
נשיקות לאביגולה.