עדי ענבר:
הנה האמת:
אני תלויה.
אני תלויה באנשים מבחוץ שיגידו לי שאני יפה. וחכמה. ומוכשרת.
ואני צריכה את החיזוק הזה, וזו עובדה.
וכל מי שאומרת אחרת היא, לדעתי, קצת שקרנית. בעיקר לעצמה…. Read More
ואף אחד, מעולם, לא אמר לי שאני יפה בגלל הצלוליטיס שלי. או בגלל השומן בזרוע העליונה. או בגלל עוד הרבה קימורים בעוד הרבה מקומות.
ובכל זאת, הם שם. חלק מהגוף שלי. חלק מהחוויה היומיומית שהיא להיות עדי.
ואני רוצה לאהוב אותם, באמת ובתמים. אני רוצה לאהוב את השערות שגדלות לי על הרגליים, או את העובדה שאני מידה 40, או את הבטן העגלגלה, אבל אני לא. וגם אף אחד אחר לא.
אז תגידי לי את, מי עדיפה: אני, שרואה את המלכוד בין מה שהאידאל האינטלקטואלי אומר לבין מה שאני מרגישה בפועל, וחיה אותו יום יום, או היא, שנכנעה בצורה מלאה ואמרה כן, ככה נראה יופי, וחותרת בהשלמה לקראת האושר הקולקטיבי?

מיכל:
קודם כל את באמת יפה. וחכמה ומוכשרת. וגם כנה ואמיצה.
וגם אני צריכה את החיזוק הזה, וגם אני נתקפת שנאה עצמית עם כל חצ'קון שמבצבץ.
האידאל הוא לאהוב ולקבל את עצמנו. האידאל הוא תחושת ערך שמבוססת על דברים שחשובים לנו באמת ולא על מידות בלתי אפשריות שהושגו ע"י מאמן כושר אישי ופוטושופ.
… Read More
להגיד לך שאני שם? מה פתאום.
אבל לשם הייתי רוצה להגיע ולשם אני מנסה ללכת, צעד קטנטן אחרי צעד פצפון, ולאט לאט העולם (שלי לפחות) יהיה טוב יותר.
בטח שיש פער בין האידאל האינטלקטואלי לבין התחושה בלב. החיים מתרחשים במקומות שיש בהם פער. אם היינו מושלמים כנראה לא היינו חיים.
איך עדיף להתמודד עם הפער? כל אחד בדרכו.
לדעתי, עדיף באהבה עצמית ולא בשנאה עצמית. לדעתי, אם נהיה נחמדים לעצמנו, עצמנו יהיה נחמד אלינו בחזרה.
ואם כבר מדברים על האמת, לא המצאתי שום דבר.
יש עוד הרבה מה לקרוא על זה פה:
http://www.intopainting.com/

שלי גביש:
זה בדיוק כמו עם כסף. עדיף שיהיה כסף כי אפשר לעשות יותר דברים בעולם למענך ולמען אחרים, אבל בשביל להיות חופשיים באמת צריך לוותר על ההיצמדות והתלות בכסף.